גמרא שבת

הגדרת בישול ביבש היא הפיכתו להיות ראוי לאכילה, ואילו בלח, הגדרת הבישול היא חימומו. אם היבש ראוי כבר לאכילה, לא שייך בו עוד בישול. כאשר ממיסים דבר יבש והופכים אותו ללח, נחלקו הפוסקים.. תקציר- הגדרת בישול ביבש היא הפיכתו להיות ראוי לאכילה, ואילו בלח, הגדרת הבישול היא חימומו. אם היבש ראוי כבר לאכילה, לא שייך בו עוד בישול. כאשר ממיסים דבר יבש והופכים אותו ללח, נחלקו הפוסקים.

סקירה על שיטת הראשונים בשאלה האם שבת הותרה או דחויה לצורך פיקוח נפש ונפק"מ בכמה נושאים. א. שחיטת בהמה לעומת אכילת נבילה. ב. כיבוי נר או הוצאתו מן החדר. ג. מי צריך לעסוק בפיקוח נפש?

לפי רעק"א, מתעסק הוא מלאכה של איסור אלא שפטורה מקרבן. ולפי זה, אם אדם הזיק תוך שעשה איסור שבת במתעסק, יהיה פטור מדין קלב"מ. מחלוקת ט"ז ורעק"א מה ההגדרה של פסיק רישיה כאשר לא יודע מה המציאות. עיון במחלוקת הגמרא האם בי"ד צריך להפריש קטן שאוכל נבילות, והזיקה שלה למלאכות שבת.

הבית יוסף סובר שאחד מדיניהחזרה זה שיהיה מבושל כל צורכו, מקשה על זה האגלי טל שבירושלמי כתוב שמספיק כמאכל בן דורסאי א. מחלוקת בין הירושלמי לבבלי בעניין כלי ראשון שאינו על האש. ב. יש גדר בישול אחר בישול באופן מסויים.

דיון בגדר ריבוי בשיעורין. האם הוא אסור? אם כן, אז מדרבנן או מדאורייתא? חילוקים בגדר ההבדל בין שחיטה לקצירת גורגרות, והמשך דיון בגדר מרבה במלאכה.

כאשר הגמרא מסבירה מהי חנוכה, היא מביאה ברייתא ממגילת תענית בה עניין הדלקת הנרות לא מוזכר. זאת, מפני שמגילת תענית נכתבה בתקופה בה ההלכות נאמרו בעל פה. חיוב נשים באמירת הלל בחנוכה.

דיון בשאלה האם מתעסק עובר על איסור וצריך למנוע ממנו לעשות את המעשה או לא. ביאורו של רעק"א איגר בעניין ועוד כמה נפק"מ לחקירה של רעק"א

ביאור גדר פסיק רישא באינו מתכוון וע"י זה הבנת מחלוקת ר"י ור"ש בב"ק ובמקואות, ביאור סיבת הפטור של ר"ש מהבאת קרבן א במקרה של פסיר רישא.